הצהרת הסירוב של איתמר גרינברג

שמי איתמר גרינברג וגדלתי בבית חרדי בבני ברק . בגיל 12 החלטתי שאני מתכוון להתגייס לצה״ל , כדי להפוך לחלק אמיתי מהחברה הישראלית. לא רציתי להיות חייל, אבל רציתי להיות ישראלי. עכשיו, כשאני בן ,18 אני יודע שהעובדה שהדלת לחברה הישראלית עוברת דרך השתתפות בדיכוי והרג של עם אחר, היא עיוות עצום בחברה שלנו. לא ניתן לבנות חברה צודקת על קני רובים. מתוך מחויבות לחברה הזו, ורצון לשנות אותה, אני מסרב להתגייס לצבא. אני מתגייס לשלום. אני מסרב מתוך מחויבות לשני העמים. מתוך סולידריות עמוקה עם העם הפלסטיני, שבשנה האחרונה עומד בפני מלחמת השמדה בעזה, ושכבר עשרות רבות של שנים נמצא תחת מתקפה של מכונת מלחמה ישראלית שמדכאת, מגרשת , כובשת וגוזלת. אני מסרב מתוך מחויבות גם לעם שלי, שהפך להיות אסיר של אידיאולוגיות לאומניות מסוכנות. החברה שלנו מכשירה רצח ודיכוי, ועושה דה- הומניזציה של האחר – בין אם הוא פלסטיני בעזה, פלסטיני עם אזרחות ישראלית, עובד זר, או אפילו
חרדי. הדה-הומניזציה הזו קשורה בטבורה לעובדה שאנחנו מנהלים כיבוש כבר עשרות שנים. רק סיום הכיבוש והמלחמות יוכל לאפשר לנו להבריא. אני מסרב בקריאה מיידית וישירה לסור מרע: לעצור את המלחמה, את ההרס של הבתים הפלסטינים, את ההרעבה המסוכנת, את אלימות המתנחלים, את הרחבת ההתנחלויות, את גירוש הפלסטינים. עצרו את זה עכשיו! אחרי זה, יגיע הזמן לעשות טוב – לאפשר לעם הפלסטיני לממש את זכויות הלאומית להגדרה עצמית, ולחיות כשני עמים בשוויון ובשלום אחד לצד השני – עם דמוקרטיה ושוויון לכולם מהירדן ועד הים. אני מסרב כדי שנוכל לבנות את מחנה השלום בישראל מחדש. מחנה של ערבים ויהודים שפועלים למען עתיד משותף, ונגד מחנה הדם שבשלטון. כל הכוחות בחברה שלנו – ערבים, יהודים, חילונים, דתיים וחרדים, צריכים להתנגד למלחמת הנצח שנתניהו ובן-גביר מציעים לנו. אנחנו צריכים לנסח תשובה מאוחדת של חברה חפצת חיים, חפצת שלום.