שלום,
שמי אלק, ואני רכז רשת מסרבות. בתפקידי אני מלווה מקרוב כל סרבן וסרבנית לאורך כל הדרך, מהרגע שבו הן מצהירות על סירובן, דרך פגישות הייעוץ המשפטי, ועד לתקופת המאסר.
אני מסייע לכל סרבנית לפעול לכך שזכויותיהן יישמרו בזמן המאסר, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לרדיפה או הטרדה מחוץ לכלא. לצד זאת, תפקידי כולל ארגון הפגנות ופעולות ציבוריות, פיתוח פעילות קהילתית ותרבותית, וניהול רשת הפעילות שלנו.
זה כולל קיום פגישות קבועות עם פעילות, סרבניות ובני משפחותיהן, וכן תיאום עבודת התקשורת והמדיה שלנו כדי להבטיח שקולם יישמע בצורה ברורה ובטוחה.
בתמונות: מפגש של מסרבות ודוכן בוועידת השלום בתל אביב, אפריל–מאי 2026
עבודה זו נושאת גם משקל פוליטי משמעותי, שכן היא מסייעת לשמור על מרחב גלוי ומאורגן של התנגדות, תומכת באנשים שלוקחים סיכונים אישיים כדי לפעול על פי אמונותיהם, ומבטיחה שההתנגדות לאלימות המתמשכת תישאר נוכחת במרחב הציבורי. המשמעות הפוליטית הזו בולטת אף יותר כעת, ברגע שבו יש “הפסקת אש” לכאורה, אך ההפצצות בעזה ובלבנון נמשכות וההפוגה השברירית מול איראן עלולה לקרוס בכל רגע.
וכרגיל, אותם תירוצים ציניים של הממשלה. ושוב, כרגיל – התיישרות מבישה של "האופוזיציה", לפחות זו היהודית. כי בישראל בשניה שהדיקטטור נתניהו מכריז על מלחמה – כולם שוכחים את תפקידם ועולים על מדים.
דווקא בתוך המציאות המתסכלת הזו, שבה נדמה שלא נותר כמעט מי שיצעק שהמלך הזה עירום (וגם פושע מלחמה), החשיבות של קבוצות כמו מסרבות גדלה עוד יותר. הפעילות שלנו היו בין הראשונות שיצאו לרחובות כשהמלחמה מול איראן החלה, ורק שלושה ימים אחרי שהסיוט התחיל קיימנו את ההפגנה הראשונה במרכז תל אביב, מחאה שפוזרה באלימות על‑ידי משטרת המשטר. בהפגנה הזו נעצר באלימות אחד הסרבנים שלנו, איתמר גרינברג, ועבר חיפוש בעירום.
אבל אנחנו לא נרתעים. פעולות נוספות כבר מתוכננות, כולן במטרה לתת ביטוי לתסכול שקיים כבר אצל רבים בציבור, ולעזור להם לומר זאת בקול ברור: לסרב למלחמה! לסרב לשפיכות הדמים!
בסולידריות, אלק אפרמוב